גודש בשד- איך מזהים, איך מטפלים ואיך מבדילים בין גודש לבין סתימה או דלקת?*

מאת: מירי פבזנר- יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, בעלת תואר ראשון ברוקחות www.miripevzner.com

את מניקה והתחיל לך כאב בשד? איך תזהי האם מדובר בגודש, בסתימת צינורית או בדלקת ומהו הטיפול הנכון לגודש?

הסימנים שמאפיינים גודש הם שדיים כואבים, מתוחים ונפוחים עם אזורים קשים למגע. אם הגודש הינו קיצוני הפטמה עשויה להראות אדומה ומבריקה. בזמן גודש לחלב קשה לצאת מהשד.

מתי עלול להתפתח גודש?

נשים רבות חוות גודש בשלב הפיכת החלב הראשון (הקולוסטרום) לחלב בוגר. שלב זה קורה לרב כשלוש יממות לאחר הלידה.

אם את נמצאת בשלב שבו ההנקה כבר מבוססת הגודש עלול להופיע עקב דילוג על ארוחה, אחרי לילה בו התינוק ישן יותר מהרגיל, במקרה בו מנסים ליצור סדר יום ו"מושכים" את הזמן בין ההנקות ועוד.

הרעיון המרכזי הוא שאם החלב נשאר בשד ולא יוצא ממנו בצורה יעילה יתפתח גודש.

מדוע מתפתח גודש?

כאשר ייצור החלב עולה על יציאת החלב מהשד, נפח החלב בשד עולה על יכולת האגירה של התאים בשד. אם החלב לא יוצא מהשד אז מתיחת יתר של התאים, האוגרים את החלב, גורמת ליציאת של מרכיבי חלב מסוימים  לאזור שבסביבת התאים, שבהם החלב לא אמור להיות.

בנוסף, התאים המורחבים עקב המתיחה מקשים על זרימת הדם באזור ומקשים על ניקוז השד ע"י מערכת הלימפה.

אם הגודש ממשיך והחלב ממשיך להצטבר בתאים שמייצרים חלב, הדבר יגרום בהמשך לקריסת התאים שלא יעמדו בעומס. תאים אלה ימותו ולא יוכלו להמשיך לייצר חלב גם אחרי שהגודש יטופל.

איך לטפל בגודש?

  1. ריכוך ההילה– אם ההילה מתוחה והתינוק מתקשה להתחבר אז טכניקה מיוחדת להרחקת הנוזלים מההילה והקלה על הבצקת יעזרו לזרימת חלב ויקלו על חיבור התינוק. איך לעשות את זה?  ישנן כמה שיטות לביצוע הפעולה כפי שניתן לראות בקישור הבא : http://kellymom.com/bf/concerns/mother/rev_pressure_soft_cotterman/
  2. קור– ניתן להניח על האזורים הגדושים קרחון עטוף בחיתול בד או שקית ירקות קפואים עטופה או לקחת תחבושות הגייניות, להרטיב במים, לסחוט קצת ולהקפיא ולאחר ההקפאה לרפד את האזורים הגדושים. הקור מקטין את התגובה הדלקתית ומקטין את הכאב ואת הבצקת. יש לשבת עם הקומפרס הקר לפחות 10 דקות עד שתורגש הקלה מסוימת. מומלץ לחזור מספר פעמים ביום לפי הצורך.
  3. עלי כרוב– תרופת סבתא ידועה לגודש היא הנחת עלי כרוב קרים על האזורים הגדושים. חשוב לבחור בעלים הפנימיים והעדינים ללא סיבים בולטים כי הסיבים הבולטים עלולים להפעיל לחץ על צינוריות ולגרום לסתימת צינורית. במחקרים לא נמצא יתרון לעלי כרוב לעומת קומפרסים קרים מבחינת מידת ההקלה, אך חלק מהאימהות במחקר דיווחו על הקלה מהירה יותר בעקבות השימוש בכרוב למול השימוש בקומפרסים הקרים. עקב החשש שהכרוב עלול לייבש את החלב יתר על המידה מומלץ לא להשתמש בכרוב יותר מ3 פעמים ביממה ולא יותר מ 20 דקות כל פעם.
  4. הוצאת החלב מהשד– הדבר הכי יעיל לטיפול בגודש הוא להוציא את החלב מהשד בהנקה, בשאיבה או בסחיטה ידנית. תוך כדי הוצאת החלב מומלץ לעסות את האזורים הגדושים כדי לעודד את יציאת החלב משם. אם הגודש קרה כשההנקה כבר מבוססת ולא בהתחלה חשוב להניק באופן תכוף יותר מהרגיל ולשקול גם להיעזר בשאיבה על מנת לרכך את האזור הגדוש.

 

  1. 5. עיסויים- עיסוי עוזר לריכוך השד ומקל על יציאת חלב מהשד. מומלץ לעשות עיסוי לפני שאיבה, הנקה או סחיטה. את העיסוי מומלץ לעשות בצורה עדינה ויסודית- לעבור עם קצות האצבעות בתנועות סיבוביות ובתנועות לכיוון הפטמה על האזורים הגדושים ובהדרגה לרכך אותם ע"י העיסוי.
  2. משככי כאבים נוגדי דלקת– ניתן לקחת כל 8 שעות כדור של אדוויל או נורופן (שניהם מכילים חומר פעיל שנקרה איבופרופן שמותר בהנקה). יש ליטול עם אוכל ולא על בטן ריקה כדי למנוע תופעות לוואי במערכת העיכול.

 

דגשים לגבי הטיפול בגודש בשבוע הראשון לאחר הלידה-

חשוב מאוד לוודא שהתינוק מתחבר טוב לשד ושטכניקת ההנקה היא נכונה ומאפשרת לתינוק לינוק באופן יעיל. פצע בפטמה מרמז על חיבור לא אופטימלי לשד. חיבור לא טוב יגרום מצד אחד לחיכוך ופציעה ומצד שני לגודש כי החלב לא ייצא באופן יעיל.

בנוסף חשוב להקפיד על הנקות תכופות (מינימום 8 הנקות ביממה גם אם זה אומר להעיר את התינוק להנקות) ולהניק לפי דרישה- כל פעם שהתינוק מעוניין.

אם הגודש קורה למרות שהתינוק יונק הרבה פעמים ביממה ומקבל את כל הארוחות שלו מהשד חשוב בנוסף להנקות להיעזר בשאיבה או בסחיטה ידנית להקלה לאחר ההנקה. הכוונה היא לא לרוקן את כל החלב שנשאר בשד לאחר הנקה, אלא לעצור ברגע שמורגשת הקלה ויש הטבה והשד מתרכך קצת. כך בהדרגה הגוף יתחיל להיכנס לאיזון ולייצר כמות חלב, התואמת לצורכי התינוק.

איך להבדיל בין גודש לבין סתימה?

סתימה של צינורית בשד תורגש כמעין גולה, או אזור ממוקד בשד, הכואב למגע.  האזור יכול להראות אדום. לעיתים בנוסף לגולה תופיע נקודה צהובה על הפטמה. הנקודה הצהובה היא פתח סתום של צינורית חלב.

ברב רובם של המקרים סתימה תופיע רק בשד אחד, בשונה מגודש שלרב יופיע בשני השדיים.

מהם הסימנים לכך שהסתימה הפכה לדלקת?

דלקת בשד מוגדרת כאזור קשה, נפוח ואדום בשד, המלווה בחום גוף מעל 38.5 צלסיוס, צמרמורות, ותחושה כללית רעה דמוית שפעת. הרבה פעמים ישנו רצף: חלב שנשאר ללא תזוזה בשד לאחר ההנקות ובין ההנקות גורם להתפתחות של סתימה של צינורית חלב או לגודש, שגורמים להתפתחות של תסמיני דלקת ללא זיהום ובהמשך מתפתח זיהום ע"י חיידק.

בגלל ההתפתחות ההדרגתית הזיהוי המוקדם הוא קריטי- אם את מרגישה מעין גולה או אזור כואב בשד יש להתייעץ בהקדם עם יועצת הנקה על מנת לקבל הנחיות לטיפול נכון ולמנוע הדרדרות.

במסגרת מאמר זה לא נדון בדרכי הטיפול בסתימה ודלקת.

מאחלת לכולן הנקה ללא כאבים, ללא גודש וללא סתימות!

*הנאמר במאמר אינו מהווה המלצה רפואית ואינו מחליף יעוץ מסודר עם יועצת הנקה.

מקורות

  1. Core Curriculum For Lactation Consultant Practice 3rd Edition. Developed by the International Lactation Consultant Association (ILCA) and edited by Rebecca Mannel, Patricia J. Martens, and Marsha Walker
  2. Breastfeeding And Human Lactation, Enhanced Fifth Edition by Karen Wambach, Jan Riordan
  3. http://kellymom.com/bf/concerns/mother/engorgement